מה זה?
כן, זאת הצפצפה הזאת שמשגעת את כולם במסיבות גן/כיתה ובכל זאת מחלקים אותה פעם אחר פעם.
ובכן, לא עוד!
אנחנו נמצאים כרגע ברגעי השיא של תקופת התבייכנות מורטת עצבים לכולם.
זה יכול להתחיל מכל איוונט שולי ומסתיים בריטנונים ומשפטים מתבייכנים נוסח "אכלו לי-שתו לי". והטון. הו הטון שהם משתמשים בו בהתבכיינויות האלו יכול להוציא אדם יציב ושפוי מדעתו (עליי לא חל "יציב" ו"שפוי").
עד אותו רגע מכונן שמיד ארחיב עליו התגובה ההורית הייתה נביחה קצרה נוסח "די! תפסיק/י להתבכיין כבר, את/ה משגע/ת אותי!!!"
והנה, במסגרת תכנית התייעלות הביתית שלנו - "כבד יותר את ילדך" נתקלנו בצפצפההמעצבנת המופלאה הזאת והיא הפכה למנטרל בעיות מיידי.
פשוט קבענו שבכל פעם שמתחילה התבכיינות אחד מאיתנו ההורים יצפצף בכל כוחו.
ומה זה משיג?
עצירה מיידית של ההתבכיינות.
הסחת דעת מנושא ההתבכיינות.
נטרול הבעיה בצורה הומוריסטית וללא מתח.
כבוד כלפי הילד (המהלך סוכם מראש איתו).
הילדים שלי פשוט הפסיקו מיד את ההתבכיינות והתחילו להתגלגל מצחוק.
בשלב מאוחר יותר הם התחילו לזייף התבכינות רק כדי לראות אותנו עומדים מולם ומצפצפים...
נו, לא הכל מושלם.
כן, זאת הצפצפה הזאת שמשגעת את כולם במסיבות גן/כיתה ובכל זאת מחלקים אותה פעם אחר פעם.
ובכן, לא עוד!
אנחנו נמצאים כרגע ברגעי השיא של תקופת התבייכנות מורטת עצבים לכולם.
זה יכול להתחיל מכל איוונט שולי ומסתיים בריטנונים ומשפטים מתבייכנים נוסח "אכלו לי-שתו לי". והטון. הו הטון שהם משתמשים בו בהתבכיינויות האלו יכול להוציא אדם יציב ושפוי מדעתו (עליי לא חל "יציב" ו"שפוי").
עד אותו רגע מכונן שמיד ארחיב עליו התגובה ההורית הייתה נביחה קצרה נוסח "די! תפסיק/י להתבכיין כבר, את/ה משגע/ת אותי!!!"
והנה, במסגרת תכנית התייעלות הביתית שלנו - "כבד יותר את ילדך" נתקלנו בצפצפה
פשוט קבענו שבכל פעם שמתחילה התבכיינות אחד מאיתנו ההורים יצפצף בכל כוחו.
ומה זה משיג?
עצירה מיידית של ההתבכיינות.
הסחת דעת מנושא ההתבכיינות.
נטרול הבעיה בצורה הומוריסטית וללא מתח.
כבוד כלפי הילד (המהלך סוכם מראש איתו).
הילדים שלי פשוט הפסיקו מיד את ההתבכיינות והתחילו להתגלגל מצחוק.
בשלב מאוחר יותר הם התחילו לזייף התבכינות רק כדי לראות אותנו עומדים מולם ומצפצפים...
נו, לא הכל מושלם.
גדול! אני מאמצת!
השבמחקתודה! ובהצלחה!
מחקבשל רוחות התקופה שגם אצלנו בבית אני מאמאצת לאלתר את השיטה, מעניין איך תעבוד אצלנו בבית. טוב, קודם אני צריכה לקנות אחת כזו כי ממזמן לא חגגנו כאן מסיבה עם הצפצפות האלו...
השבמחקתודה
שולי
בהצלחה. עכשיו הגענו לשלב שהילדים מבקשים שניקח את הצפצפה לכל מקום מחוץ לבית ("ומה אם נתחיל לבכות פתאום...?")
מחקרעיון גאוני!!! גם אנחנו חווים מן תקופת התבכיינות שלא היתה מוכרת עד כה עם בני בן בשלוש ועשרה חודשים שעד ספטמ' האחרון היה איתי בבית. ופתאום עכשיו כשהוא נכנס לגן, משהו השתנה בהתנהגות שלו ובתגובות שלו. הבכיינות שתיארת הפכו לשיגרת יום לא נעימה. ובהחלט מצאתי שלהפוך את הסיטואציה למשעשעת מסיחה את דעתו מהבכיינות ועוזרת לו לחזור לעיסוקיו...מאמצת בשמחה, תודה! ובהזדמנות זאת אאחל לך בהצלחה עם הבלוג נחדש, שירה.
השבמחקתודה שירה. ובהצלחה גם לך!
מחקרק מלקרוא את זה התחלתי לצחוק...אז ברור שהם צוחקים שזה קורה. נהדר
השבמחק:0)
השבמחק